אם יש תחום ששובר את כללי התרגום ומרכיבם מחדש, הרי הוא תחום המזון וההסעדה.
נפתח בשאלה: מתי פעם אחרונה הזמנתם אומצה עסיסית? מזמן, נכון?
בישראל של פעם, אנשים אכלו אומצות והכינו כריכים. אבל אז, מתישהו, הם הפסיקו. פתאום הם מצאו את עצמם מזמינים סטייקים ומכינים סנדוויצ'ים. מדוע? מה קרה? למה הפכה האומצה לסטייק?
תרגום מזון שונה מתחומים כגון תרגום רפואי, תרגום משפטי, תרגום טכני ועוד. יש לכך מספר סיבות. הסיבה העיקרית היא שבעשורים האחרונים, העולם הפך למקום הרבה יותר קטן, מגושר וגלובלי. פעם אומצה הייתה אומצה, ומי בארצנו הקטנטונת נסע לחו"ל והזמין סטייק. אבל כעת כולנו נוסעים וחוזרים מחו"ל, ואת בתי האוכל הספורים שהגישו אומצות החליפו מסעדות טרנדיות ששואבות השראה מניו יורק, פריז ותאילנד, ושפת התפריטים בהתאם.
הסיבה השנייה, שקשורה לסיבה הראשונה, היא שבעידן האינטרנט והצרכנות האינטנסיבי של היום, השיווק חדר לכל תחומי החיים והפך לחלק בלתי נפרד כמעט מהכל. עצמו עיניים ודמיינו סטייק. עכשיו דמיינו אומצה. סטייק נשמע טוב יותר – אין מה לעשות. זו גם הסיבה שמסעדנים ורשתות שיווק אומרים וכותבים ג'ינג'ר ולא זנגוויל, למשל. אך מדוע מילה מסורבלת כגון סנדוויץ' במקום כריך? מכיוון שתחום המזון הולך ונשלט יותר ויותר על ידי השפה האנגלית, שהיא באופן טבעי יותר גלובלית ויותר שיווקית.
כיצד כל זה משפיע עלינו, המתרגמים? חברת תרגום שמחויבת להגיש תרגום איכותי אמורה לדעת מתי לתרגם מילים מתחום המזון לשפת היעד, ומתי להשאירן כפי שהן במקור. למשל coriander יתורגם לכוסברה. Pepper יתורגם לפלפל. לעומתם, steak יתורגם לסטייק ולא לאומצה. Shrimp יתורגם לשרימפ ולא לחסילון. פסטה אל דנטה תישאר כפי שהיא באיטלקית, ולא תתורגם ל"פסטה על השן". מדובר בעניין של ניסיון בתחום תרגום המזון, והן ברגישות לשפה ולדקויות העדכניות שלה. כשאתם באים לבחור חברת תרגומים, תוודאו שיש לה את הניסיון המתאים בתחום.
אגב, גם האנגלית נאבקת עם הקולינריה הישראלית. ידעתם למשל שלמאכל "פתיתים" אין תרגום תקני לאנגלית? אז בארה"ב פשוט קוראים להם Israeli Couscous. ומה לגבי שקדי מרק? ל-Soup Almonds אין משמעות, אז נהוג לתרגמם כ-croutons, כי בינינו, שקדי מרק הם סוג של קרוטונים. בקיצור, עולם ומלואו. שיהיה בתיאבון!