תהליך התפתחות השפה משפיע עלינו, המתרגמים. פוסט מיוחד לכבוד יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה.
מתרגמים וחברות שמעניקות שירותי תרגום מושפעים מדברים רבים: תרבות עסקית, תהליכים גלובליים, התפתחויות טכנולוגיות, אבל בעיקר מדבר אחד חשוב שמתרחש ללא הרף, מדי יום ביומו: התפתחות השפה.
בכ"א בטבת האחרון צוין יום הולדתו ה-158 של אליעזר בן-יהודה, הלא הוא מחייה השפה העברית. יום הולדתו הינו גם יום הלשון העברית. מדהים לחשוב שבן-יהודה לקח שפה שהייתה בשימוש כמעט בלעדי רק בכתב, והפך אותה תוך כמה עשרות שנים למדוברת בפי כל היישוב העברי.
באופן טבעי, למעבר משפה כתובה לשפה שהיא גם מדוברת היו השלכות על התחביר ועל אוצר המילים. ואילו חידושים נפלאים היו לו, לבן-יהודה: מילים כמו מברשת, גלידה, חשמל, תשבץ, דגדוג ועוד.
המפץ הגדול של תחיית השפה העברית היה אמנם דרמטי וגורלי, אך השפה העברית (כמו כל שפה) עדיין מתפתחת. זוהי טבעה. אם על ידי מילים חדשות שמתווספות ללקסיקון מדי שנה על ידי האקדמיה ללשון, כגון מרשתת (אינטרנט), מיצלה (ברביקיו(, תקל (באג טכנולוגי) ורבות אחרות, ואם על ידי סלנג שהפך לחלק בלתי נפרד מהשפה ("לעוף על עצמך", "לאכול סרטים") ועוד.
העולם מתפתח, האנושות מפתחת והשפה מתפתחת גם היא. משימתנו כמתרגמים שמעניקים שירותי תרגום, היא להכיר את השינויים הללו לעומקם, על מנת שנוכל לשרת את לקוחותינו על הצד הטוב ביותר.