מוקה

moka

הרקע הנרחב שלי בתרגום מקצועי לא מסייע לי להבין את מוקה, החתולה שלי. תכונות אחרות דווקא כן.

אני בעלים של חברת תרגום מצליחה עם לקוחות ברחבי העולם. אני מתרגמת מוסמכת כבר למעלה מעשרים שנה. אני מנהלת עשרות מתרגמים ומשימות תרגום מדי שבוע. ועדיין, למרות כל זאת, כשאני בבית ומוקה ניצבת מולי, אני נאלמת דום. אני לא בטוחה שאני לגמרי מבינה אותה.

מוקה היא החתולה שלי. וכפי שרובנו יודעים, חתולים הם יצורים שלא מתמסרים בקלות. יש להם צד קל יחסית להבנה, המורכב מ-meow, purr ו-hiss. ויש להם צד מורכב ואפל, שמתריס בעקביות כנגד הקוגניציה האנושית. בקיצור, כלבים הם לא. אני יודעת שהדברים היחידים שיעזרו לי להבין אותה הם אמפתיה ולמידה עקבית לאורך זמן.

העניין עם מוקה, הוא שאני אוהבת אותה מאד. לכן אני רוצה להבין אותה (אני גם רוצה שהיא תבין אותי, אבל זה כבר סיפור מורכב אחר). אבל איך מבינים חתולה שהיא ספק חתולה ספק נמרה – עם צלקות של שריטות כהוכחה ניצחת? יצור מתוק מחד, והפכפך מאידך?

מוקה מזכירה לי שכולנו מתרגמים מלידה. כולנו מנסים לתרגם את מה שזר לנו לשפתנו – זהו הטבע האנושי. עם הזמן, למדתי להבין את החתולה שלי. למדתי לדעת שכשהאישונים מתרחבים והזנב מקשקש במהירות, כדאי לתפוס ממנה מרחק; וכשהיא יושבת מולי ובוהה בי זה אומר אחד משניים – או שהיא רעבה או שהיא צמאה. ויש דברים שאני עדיין לא מבינה (אני רחוקה מלהבין "חתולית" על בוריה), אבל אני לא מפסיקה לנסות.

זה מביא אותי, כמובן, לעניין המוטיבציה. הסיבה שאני מנסה להבין את מוקה היא בגלל שאני אוהבת אותה. לפני כמה ימים, בעודי במשרד, חשבתי על ההבדל בין הצלחה וכישלון, או מקצועיות וחוסר מקצועיות. הגעתי למסקנה שהסיבה שחברת התרגום שלי התפתחה כפי שהתפתחה קשורה לשתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא שאני מחבבת את הלקוחות שלי – חשוב לי להבין את צרכיהם וחשוב לי שיהיו מרוצים. הסיבה השנייה היא שחשוב לי ללמוד ולהתפתח, הן כמתרגמת והן כאשת עסקים שמעניקה שירותי תרגום בסביבה גלובלית שמשתנה ללא הרף.

התכונות שהופכות בעלי עסקים למקצועיים ולמצליחים הן לרוב אותן תכונות שמלוות אותם ביום יום, ככל הנראה מאז ומתמיד. כשאני חוזרת הביתה מהמשרד, מוקה מחכה לי על הספה בסלון, ועם גרגור אחד קטן מזכירה לי את זה

תגובות

כתיבת תגובה